אם שאלתם עצמכם פעם את השאלה: 'איך יכול להיות שאני עדיין מעשנ/ת?' כאן התשובה המלאה.
הנחת העבודה שלי היא, שכל מעשן מבין ומודע באופן מלא לבעיית העישון, כך שאין שום דבר חדש ללמד אותו לגבי ההתמכרות לסיגריות. הדבר שאנחנו פחות מבינים, זה את עוצמת הכוח השלילי אשר עומד מאחורי אותה מודעות. שלילי כי לא משנה מה אני מבינה, אני עדיין מעשנת.
אנשים אומרים לי "זו לא תקופה טובה להפסיק". בתקופה טובה מפסיקים? לא. למה? כי פוחדים שנכנס שוב לתקופה לא טובה. אפשר לומר שמעשן הוא אדם שמתגייס כל כולו על מנת להמשיך לעשן תחת הסיסמה שהוא ממש חייב להפסיק.
הנה לכם סיפור ממש יפה שפגשתי לאחרונה:
"יום אחד האמת והשקר נפגשו.
אמר השקר לאמת: ראי איזה יום יפה. אולי נלך יחד לטייל.
הסתכלה האמת סביבה ואכן ראתה כי יום יפה הוא לטיול.
עוד הם הולכים להנאתם ראו באר בדרכם.
אמר השקר לאמת: ראי כמה צלולים המים. אולי ניכנס יחד לשחייה.
הסתכלה האמת על מי הבאר ואכן נראו המים טובים לשחייה.
התפשטו האמת והשקר וקפצו למים.
לפתע זינק השקר החוצה, לבש את בגדיה של האמת וברח מהמקום.
קפצה האמת במערומיה והחלה לרדוף אחר השקר להשיב את בגדיה.
עוברים ושבים שראו את האמת במערומיה היו מבועתים.
נעלבה האמת ושבה אל הבאר ושם היא מסתתרת עד היום.
וכך מסתובב לו השקר בבגדיה של האמת, שהרי איש אינו רוצה לראות את האמת העירומה."
מה היא האמת המזעזעת שמעשן בורח ממנה?
סיגריה היא הדרך הכי גרועה בעולם לפתור את החשק לעשן. מבינים? יופי. עכשיו תדליק סיגריה כדי להירגע מזה, ספר לעצמך שוב שזו לא תקופה טובה להפסיק וברור שעכשיו אתה מבין שממש בקרוב תפסיק לעשן.קונה את השקר של עצמך? אם לא, בוא נביט עוד קצת באמת העירומה.
מכיוון שהשקר לובש את בגדי האמת במשך תקופה כה ארוכה, הוא יכול לטעון שהאמת העירומה היא קונספירציה, שמטרתה לתעתע בנו כך שלא נקבל את האמת ה"אובייקטיביות" שהוא עצמו לובש. מהי אותה אמת? אם סיגריה ייצרה אפקט חיובי עבורינו, במשך עשרות אלפי פעמים, אזי הטענה שאין שום הנאה בסיגריה היא שיקרית. (אמיתית לגמרי כמובן). הנקודה החשובה כאן שהשופט היחידי בסוגייה הזו הוא רק הרגש. לכן על מנת להפסיק לעשן, צריך להבין ברגש את מה שבלעדיו, המוח לעולם לא יהיה סגור עליו סופית. סופית במובן שנפסיק לעשן לתמיד.

ת
Opmerkingen